ניסים קלו - יועץ למידה מתוקשבת | יועץ ניהול ידע | יועץ פיתוח הדרכה

מדריך כיצד לפתח שיעור ללמידה מתוקשבת

                                                                              

 

פתיח - כיצד לפתח שיעור ללמידה מתוקשבת ?

מדריך  זה נכתב במטרה לשתף מפתחי הדרכה בנסיוני הרב בפיתוח למידה מתוקשבת, לשתף בידע ובמיומנות שצברתי את העוסקים במלאכת פיתוח שיעורים ומסלולים. הידע הרב והכלים המוקנים במדריך זה יסייעו לכל מפתח הדרכה  בתהליך פיתוח שיעור ללמידה מתוקשבת בתוכניתהברקת,  מקווה שלמידת התכנים שנכתבו מנסיוני האישי ויישומם על ידך בתהליך פיתוח למידה מתוקשבת יסייע לך בתפקידך. אשמח לשמוע הערות כיצד לשפר ולייעל את התהליך.

ניסים קלו
 
 
 
 
מה כולל המדריך לפיתוח שיעור ללמידה מתוקשבת עצמית בברקת ?
                                                                
 
 
פרק א'- הנחות ייסוד לכתיבת מדריך פיתוח שיעור בלמידה מתוקשבת.                 
 
 
פרק ב'- כיצד לפתח שיעור  ללמידה מתוקשבת.
 
 
פרק ג'- כיצד לפתח פריט ידע בברקת .
 
 
פרק ד'- כיצד ליצור שיעור ללמידה  יחידנית בברקת.                                             
 
  
 
 
הקדמה
 
§      מהו שיעור ללמידהמתוקשבת?
שיעור ללמידה עצמית היינו שיעור הנלמד באמצעות המחשב. שיעור זה מיועד "להחליף" את המדריך ואמור לכלול טכניקות העברה והערכה תוך כדי השיעור. שיטת הדרכה זו מאד מומלצת מאחר וכל לומד, לומד בקצבו האישי ומקבל משוב אישי (הערכה) על כל תהליך הלמידה המתוקשבת. על מנת לקיים תהליך למידה מעין זה נדרשים שני תנאים: יכולת ללמידה עצמית ומוטיבציה ללמוד. המסר המרכזי בשיעור זה, הינו שהאחריות הלמידה עוברת ללומד והלומד הופך מפסיבי לאקטיבי ופעיל. כאשר ידוע כי לומד פעיל עובר תהליך למידה פורה יותר.
 
§      קצת על ברקת 6...
הברקת הינה תוכנה לניהול למידה וידע במחשב, מאת חברת בריטניקה, אשר נמצאת בשימוש בצבא ובאזרחות (באוניברסיטאות, במשטרה וכדומה...). בברקת ניתן לעשות שימושים רבים ניהול קורסים, ניהול מחזורים, ניהול תיקי משתמש בהם מוזנים פרטים כמו תמונות, כתובות, חלוקה לקבוצות, תפקידים וכדומה...
עריכת מבחנים ממוחשבים בעלי סוגים שונים של שאלות עם אפשרות להכניס קבצי מדיה, אשר ממחישים את החומר ומקרבים למצב האמת. משימות "קרא וחתום", שימוש ביומן, ניהול מאגרי ידע ,למידה דרכם ועריכת שיעורים ללמידה עצמית בלמידה מתוקשבת.שיטת הלמידה מתוך מאגרי המידע באמצעות הברקת היא למידה אסיכרונית.
 
§      למידה מתוקשבת  - מהי למידה אסיכרונית (אינה בזמן אמת)
למידה בכל זמן נתון, כאשר האינטראקציה של הלומד היא עם תכנים דרך האינטרנט (המקרה שלנו). התלמיד לומד באופן עצמאי ללא תלות במדריכים. לדוגמא: משימות קרא וחתום בברקת, למידה משיטוט באינטרנט, object learning, וכדומה. לשיטה זו, כמה יתרונות חשובים: אינה מוגבלת בזמן או מקום (כל עוד קיים בו מחשב וחיבור לאינטרנט), עריכת שינויים דינאמיים והפניית הלומד למקורות מידע עדכניים נוספים וחומרי העשרה, קיצור זמן הלימוד ונגישות החומר. המחשת החומר בעזרת קבצי מדיה, דבר המקל רבות על הבנת הלומד. אך קיימים כמה חסרונות שיש לקחת בחשבון: בשיטת למידה זו אין תחושה של מגע אישי, ולכן צריך לבדוק היטב למי שיטה כזו מתאימה. יש צורך בתמיכה טכנית ובמשאבים. בנוסף הצלחת הלומד תלויה גם במיומנויות מחשב בסיסיות שעדיין לא קיימות בכל האוכלוסייה.
והחשוב ביותר- משמעת עצמית.

פרק א - הנחות ייסוד בכתיבת המדריך לפיתוח תכנים ללמידה מתוקשבת.
 
§      מה מטרת המדריך?
מטרת המדריך ,היא ליצור כלי מנחה למפתחי הדרכה , על מנת לאפשר פיתוח שיעורים או אובייקטים ללמידה מתוקשבת יחידנית/ עצמית.
 
§      למי מיועד המדריך?
המדריך מיועד  לפתחי הדרכה / מדריכים שעברו הכשרות של פיתוח הדרכה בסיסיות, שכן לא מוסבר במדריך מיומנויות בסיסיות בפיתוח הדרכה  כמו "כיצד מנסחים מטרות", אלא רק המלצה לנסח אותן בנקודת זמן מסוימת.
 
§      רציונל המדריך:
המדריך כולל  הסברים לפיתוח שיעור ללמידה עצמית מהיבט ההדרכתי עד ההיבט הטכני, כלומר ניתן למצוא במדריך הקדמה למה הוא בעצם שיעור ללמידה עצמית? מהי למידה אסיכרונית, מהי הברקת, לאחר מכן ניתן יהיה למצוא במדריך מתודולוגיה והנחות ייסוד לפיתוח השיעור , כיצד מיישמים את הכול בברקת וכיצד כדי לפתח פריטי מידע.
 
§      מהם התנאים לפיתוח שיעור ללמידה יחידנית?
התנאים הטכניים
מבחינה טכנית יש צורך במחשב, רשת ותוכנת הברקת (בנוסף שמומלץ בהכרה בסיסית של הברקת)
 
התנאים הדרכתיים
מפתח השיעור צריך להיות בעל הכשרה בסיסית בפיתוח הדרכה, החומר צריך להיות חומר שניתן להעבירו בשיעור של למידה יחידנית. יש צורך באוגדן ללומד, קבצי מדיה כמו מצגות, סרטים, שרטוטים וחומרי עזר נוספים שיכולים לתרום ולגוון את השיעור.
 
 
  
 
פרק ב'- כיצד לפתח שיעור ללמידה מתוקשבת?
 
הנחות ייסוד והחלטות בשלבי פיתוח השיעור:
לפני שמתחילים לפתח את השיעור נדרש להגדיר לו קווים מנחים.
 
§              מה מטרת השיעור?
כאשר מכינים שיעור ללמידה יחידנית יש להגדיר לפני מהי מטרת השיעור. המטרה צריכה לתאר את התוצר הסופי הנדרש מהלומד, וממנה הלאה מתכננים את הדרכים להשגתו. בהגדרת המטרה יש לבחור האם השיעור הינו שיעור ללמידה עצמית וראשונית של חומר חדש, אם השיעור הוא שיעור לרענון והעמקה בחומר או שיעור למטרת תרגול החומר .
 
§              מיהו קהל הידע שאליו מיועד השיעור?

לפי התחלת פיתוח השיעור, נדרש להחליט למי השיעור מיועד? לאילו גילאים? לאילו תפקידים (בכירים, זוטרים)? מהי רמת הכתיבה והתחביר בה ייכתב השיעור? ואילו הכשרות ודרישות צריכים לענות עליהם הלומדים (ידע נדרש)?

 
טיפ!
  1. במקרה שאוכלוסיית הידע הם לומדים חסרי מוטיבציה, מומלץ לשבץ פעולות ושאלות הפעלה ולפוך את הלומד לאקטיבי ופעיל.
  2. במקרה של לומד בוגר בעל מוטיבציה יש לפתח לו למידה בסגנון יותר "חופשי", אם אפשרות לשלב פורומים.
       
 






§              האם השיעור הוא שיעור חופשי או תלוי? (מודולארי או לינארי)
אחת ההחלטות החשובות היא הבחירה אם השיעור הוא תלוי- חלק מרצף למידה של כמה שיעורים שבא להשיג מטרת ביניים כלשהי? או שהוא שיעור חופשי, כלומר כל החומר הנדרש מועבר דרכו.
 
§              האם הלמידה היא למידה ליניארית או למידה מודולארית-
לאחר שנבחר קהל היעד והוחלט האם השיעורהמועבר בלמידה מתוקשבת הוא חלק מרצף או שיעור חופשי, נכנסת הבחירה האם השיעור יועבר בסגנון למידה ליניארי- "קו רציף" שמיועד בדר"כ ללמידת חומר חדש, ללומדים חסרי מוטיבציה בעלי משמעת עצמית נמוכה. או סגנון למידה מודולארי שהוא סגנון יותר "חופשי" ומיועד לשיעור למטרת רענון של החומר, ללמודים בוגרים עם משמעת עצמית ללמידה, גבוהה שלא בהכרח צריכים ללמוד את כל החומר של השיעור אלא חלקים ספציפיים בו.
  
§              הערכה מקדימה -
 הערכה מקדימה נועדה להגדיר את מצב "ההתחלה". כאן על המדריך לבדוק מהו המצב ועל פיו לבנות את השיעור, כלומר עליו לבדוק ידע קודם של החניכים, מוטיבציה, הרגלי למידה, תנאי שירות (ת"ש) וכדומה...כמו כן יש עליו לאסוף מידע על הסביבה והזדמנויות שיש להביא בחשבון כמו: אמצעים (מחשב רשת), זמן פנוי ללימוד וכמות שעות, האם הוא צריך ללמוד באופן רציף או שהוא יכול ללמוד בהפסקות, שינויים למיניהם וכדומה... בנוסף בהערכה המקדימה המדריך צריך לבחון את מצבו, יתרונותיו ומגבלותיו, ורק לאחר מכן יוכל להתחיל לתכנן את השיעור.
 
§              הגדרת מטרות -
יש להגדיר מטרת על ומטרות ביניים, לאור היעדים של השיעור. יש לשים לב שהמטרות כאן הן אישית ולא קבוצתית. לדוגמא: בסוף השיעור תוכל לפרט כיצד מאתרים תקלות במערכת.
בהגדרת המטרות הביצועים המעשיים והשכליים של בעל התפקיד צריכים לבוא לידי ביטוי. אוסף של מטרות הביניים צריך להרכיב את מטרת העל, שהיא מהווה את מטרת השיעור שהוגדרה בהתחלה.
 
§              הגדרת רציונל העבודה/ גיבוש גישה כללית -
כעת המדריך יכול להתחיל לארגן את התמונה הכוללת ולפתח את היחידה. בשלבים האלו המדריך צריך להיות יצירתי והמצאתי כדי לבחור את הדרכים הטובות ביותר ליצור את המטרות והתוכן באופן האפקטיבי ביותר לאור הערכה המקדימה והגדרת המטרות- הוצאת התוכנית מן המוח אל הפועל. אם המדריך מעביר לאחרים את היחידה שתכנן, עליו לנסח רציונאל , שיסביר את שיקול הדעת וההיגיון שלו בתכנון.
 
§              פירוק וסידור הנושאים -
כעת מתחילה הבנייה- קודם כל רצוי לפרוש את המטרות ולחלק אותם לפרקים. לאחר שחילקתם את המטרות לפרקים הראשיים יש לקחת פרק, פרק ולחלקו לתת נושאים ומתחת לכל תת נושא לכתוב בנקודות מה יופיע בו. כאשר יש סדר בנושאים והחומר מסודר מול העיניים, יותר קל להתחיל להכין את השיעור.

 

טיפ!
 מומלץ להוסיף הרבה קבצי מדיה (תמונות, סרטים, שרטוטים, וכדומה) מכוון שקבצי המדיה מקרבים את הלומד למצב האמת ומקלים על הבנתו.

§              איסוף וסיכום החומרים -  
כעת נותר לאסוף את כל החומרים שיכולים לעזור מהאוגדן ללומד, מצגות, חומר עיוני, שרטוטים ועד קבצי מדיה:
תמונות, סרטים וכדומה...
ולהתחיל לסדר ולסכם את החומרים, למפות ולמיין לפי הנושאים. ורק
 אז להתחיל להכין את השיעור בברקת .(פירוט על איך יופיע בפרק ד').



§      הערכות הלומד  -
 
את הלומד יש להעריך במהלך השיעור ובסופו,
כדי לבדוק שהוא אכן קולט ומבין את החומר
ושהחומר אינו מתפספס.
הערכת הלומד חשובה בשיעור מסוג         
זה מכוון שהיא הופכת את הלומד לאקטיבי ובדרך זו הלמידה יותר אפקטיבית וקלה.

כדי להעריך את הלומד נשתמש בשני הערכות:
א. הערכה מעצבת, ב. הערכה מסכמת.
א. הערכה מעצבת תבוא אחרי תתי הנושאים,
היא נערכת על מנת לבצע "וידוא קליטה" של החומר.
ב. הערכה מסכמת תבוא לאחר סיום נושא או שניים
 על מנת לבצע "וידוא הבנה" של הלומד.
אם יראה כי הלומדים לא עברו את הערכה
תתבצע חזרה על החומר שלא הובן.
(בברקת ישנה אופציה ליצור חזרה על החומר
ואי מתן אפשרות להתקדם במידה שההערכה
 לא עברה בהצלחה)
את הערכות ניתן ליצור דרך שאלות הפעלה בברקת.

          

§      מבנה השיעור:
 
בגרף מולנו ניתן לראות כיצד מומלץ לפתח את
השיעור בברקת.
 

הפתיחה:

חלק חשוב מאוד מכוון שהיא מכניסה את הלומד אל
 השיעור ובעצם מביאה להחלטה האם השיעור עומד
להיות מעניין או לא, מה שמשפיע על מידת הקשב של
 הלומד. במידה והלומד איבד עניין כבר בהתחלה
 יהיה קשה ליצור אצלו עניין בהמשך.יש להתחיל
בקישור לשיעור הקודם (במידה והיה) קישור לשיעור
 הנוכחי ולמצב האמת. לאחר מכן עוברים אל מטרת
העל והמטרות ביניים- בהסבר מדוע הן כל כך חשובות.
ובסוף הפתיחה מגיע ערעור העניין – מומלץ ללוות
אותו באנימציות וקבצי מדיה.
 

גוף השיעור:

גוף יחידת הלימוד מהווה את החלק העיקרי ביחידה
 ותפקידו להשיג את מטרות השיעור.כפי שניתן
לראות בגרף מולנו גוף השיעור מחולק לנושאים (כמות
הנושאים אינה קבועה אלא משתנה עפ"י מידת
הצורך). בכל נושא מועבר ידע ולאחר מכן מתבצעת
הערכה-"וידוא קליטה". בסוף השיעור יבוצע
"וידוא הבנה". במקרה שלומד לא עבר את "וידוא הקליטה",
הוא יחזור חזרה אל הידע האחרון, ויעבור
 על החומר בשנית. במקרה ולא עבר את "וידוא
ההבנה" יחזור חזרה אל תחילת השיעור ויעבור על כל
חומר בשיעור, כדי להבטיח את הבנת והצלחת
הלומד.וידוא קליטה ווידוא הבנה הן בעצם
 "הערכות הלומד"             (הסבר בסעיף 10)
 

סיכום השיעור:

הסיכום הינו חלק לא פחות חשוב מהפתיחה והגוף, הוא נותן תמונה כללית של הנלמד במהלך השיעור ובכך מכניס את החומר למסגרת מסוימת ומסדר אותו בראש. חשוב שהמדריך ידגיש כאן נושאים עיקריים ויבדיל בין עיקר לטפל, יעשה חזרה כללית שהחומר עבר והובן (כאן נכנסת הערכה המסכמת, מומלץ שתופיע בתור מבחן מסכם).
ובסופו קישור לנושא הבא.
 
 
 
  

פרק ג'-הנחיות הדרכתיות ועיצוביות לפיתוח פריט ידע
 
מדריך יקר מצורף נוהל המפרט כיצד כותבים פריט ידע. הדוגמאות לקוחות מתוך "שיעור קירור-במנוע של משאית "
נא הקפד ליישם הוראות אלה במהלך פיתוח פריט הידע.
.

1. עיצוב גרפי לפריט הידע:



                                                           

                                                              

 
 
 

 

 

 

2. כתיבה הדרכתית לפריט הידע-

                                
    

3. ניסוח פריט הידע:

 
3.1 עברית תקינה ופיסוק נכון- יש להקפיד על כתיבה בעברית תקנית ועל כללי פיסוק תואמים.
לדוגמא : מסר שכתוב "אם" שגיאות כתיב מסיח את דעת הלומד מהתוכן גורם לו לפרפר ביכולת של ה"קותב". בהתאם לכך הוא גם מתייחס אל הכתוב.
 
 3.2 יש להימנע ממילים וביטויים המחלישים את המסר- שימוש במילים אלו מצביע על כך שהמסר אינו חד משמעי.
דוגמא: מומלץ בדר"כ למספר סעיפים.
דוגמא לעוד מילים מחלישות: כאילו, איכשהו, בדר"כ וכדומה...
 
3.3 הימנעות משלילה כפולה- עלול ליצור בלבול של המסר.
לדוגמא: לא לכתוב ללא מספור הסעיפים- אלא יש למספר הסעיפים.
 
3.4 ניסוח אקטיבי של הפעולה עדיף על ניסוח פסיבי.
לדוגמא אין לכתוב: "פריטי ידע ייכתב בעברית תקינה- אלא יש לכתוב פריטי ידע בעברית תקינה.
 
3.5 ניסוח בגוף שלישי- יש לנסח בגוף שלישי אל הקורא.
 
 

4. כתיבת פריט הידע לשילוב בלמידה מתוקשבת:
(קרדיט - כללים מעולים אלו לא נכתבו על ידי, השתמשתי בהם רבות  והדרכתי אותם לא מעט פעמים. כותבם אינו ידוע לי,אני מצרף אותם על מנת לתרום ללמידת הכלל)

 
1.     להלן רשימת הכללים לכתיבת פריט ידע (ברקת)לשילוב בשיעור ללמידה עצמית / למידה מתוקשבת:
א.                 עיצוב גרפי של המסך: רשימת הקטעים של הפריט מופיעה בחלק העליון של המסך. כל שמות הקטעים של הפריט כתובים בצבע שחור פרט לקטע בו נמצא הקורא המופיע באדום. בהתאם לכך מומלץ:
1)                   שורה רווח בין רשימת הקטעים לכותרת.
2)                   כותרת הקטע בפריט – מהווה את הכותרת של הקטע, ובהתאם יש לנסחה כבעלת משמעות.
3)                   כותרות משנה ייכתבו בצבע ירוק גודל 5.
4)                   כתיבת הפריט בצבע שחור גודל 4.
5)                   אחידות גרפית לכל אורך הפריט והפריטים השונים (קו תחתי, גודל וצבע פונט, וכד'). חשוב להדגיש את המסר המרכזי.
 
                      ב.                     מספור סעיפים: יש למספר הסעיפים ולא להסתפק בתבליטים (בולטים). יש אנשים בעלי זכרון מספרי וכתיבה ממוספרת מסייעת להם לזכור (לדוגמא: יש חמישה כללים לעיצוב גרפי של מסך ראה סעיף א' לעיל).
 
                       ג.                     'עצמאות' כל פריט ידע: כל פריט ידע צריך להיות 'אוטונומי' או 'עצמאי', כזה שניתן להבין המסר מעיון רק בו. כלומר, יש להימנע מתלות של הקורא בפריט ידע אחר ע"מ להבין המסר בפריט ידע מסוים: בניגוד להדרכה פרונטלית בה הלומד בהכרח שמע את הנאמר קודם לכן ועל בסיס זה ניתן לפתח את המשך העברת המסר, בקריאת פריט ידע לא ניתן להניח שהלומד קרא פריט ידע אחר ולבנות הדרכה הדרגתית.   הערה: כלל זה לא רלבנטי כאשר בונים לומדה הבנויה מרצף של מסכים שהקורא מעיין בהם בזה אחר זה.
 
                  ד.                         שם לפריט הידע ולקטע בפריט הידע: חשוב לתת לכל פריט ידע ולכל קטע בפריט הידע שם שהוא בעל משמעות ומהווה כותרת לתכנים המופיעים בפריט/ קטע. לדוגמא: בפריט ידע בנושא צמצם של מצלמה יש להימנע מכינוי הקטעים ברצף מספרי (למשל: צמצם1-, צמצם2- וכד'). הכותרות צריכות להיות קצרות ובעלות משמעות (למשל: תפקיד הצמצם, מבנה הצמצם וכד').
 
                      ה.                    שבירת המסר למשפטים קצרים: כתיבה במשפטים ארוכים, מסורבלים ומורכבים מקשה על הלמידה. מומלץ שאורך משפט לא יעלה על כ- 10 מילים/ שורה וחצי. יש להקפיד גם על פיצול הטקסט לפסקאות קצרות (עד 5-4 משפטים בפסקה).
 

                       ו.                     רמת החומר: בהדרכה יש שלוש רמות - ידע, הבנה ויישום. יש לכתוב את החומר ברמת הבנה (הבנה מסייעת ללומד לזכור את המסר), ובמידת הצורך לכתוב גם הנחיות ביצוע ספציפיות (כלומר - רמת יישום). ללומד קשה לזכור ולהפנים   מסרים המועברים ברמת ידע בלבד (מובן כי יש פרטים/ נתונים שיועברו ברמת ידע בלבד).
 
                       ז.                     ניסוח: יש לנסח עפ"י הכללים הבאים -
1)       עברית תקנית ופיסוק נכון - יש להקפיד על כתיבה בעברית תקנית ועל כללי פיסוק תואמים. לדוגמא: מסר שכתוב "אם" שגיאות כתיב מסיח את דעת הלומד מהתוכן, וגורם לו לפקפק ביכולת וברמה של "הקותב". בהתאם לכך הוא גם מתייחס אל הכתוב.
2)   יש להימנע ממילים וביטויים המחלישים את המסר - שימוש במילים אלו     מצביע על כך שהמסר אינו חד-משמעי. דוגמא למסר מוחלש: מומלץ בדר"כ למספר הסעיפים. דוגמאות למילים מחלישות מסר: כאילו, איכשהו, בדר"כ וכד'.
3) המנעות משלילה כפולה - שלילה כפולה עלולה ליצור בלבול של המסר    
     (לדוגמא: לא לכתוב ללא מספור של הסעיפים, אלא: יש למספר הסעיפים).
4) ניסוח אקטיבי של הפעולה עדיף על ניסוח פסיבי. לדוגמא, אין לכתוב: "פריטי ידע ייכתבו בעברית תקנית" אלא: יש לכתוב פריטי ידע בעברית תקנית.
5) ניסוח בגוף שלישי יש לנסח בגוף שלישי אל הקורא. לדוגמא, אין לכתוב: "תקפידו על עברית תקנית בכתיבת פריט ידע" אלא: יש להקפיד על עברית תקנית בכתיבת פריט ידע.
 
                      ח.                    רציפות הקטעים בפריט ידע: הקטעים של פריט ידע צריכים להיות רציפים ומקושרים ביניהם במשפטי חיבור, ע"מ שלא יהיו מנותקים.
 
                      ט.                    ראשי תיבות (ר"ת) וקיצורים: ר"ת מסייעים לזכור המסר, אך יש לעשות שימוש רק בר"ת וקיצורים המוכרים לכל הקוראים. במידה ויש ספק מומלץ לכתוב פעם ראשונה בפריט הידע את המושג בצורה מלאה ומייד אחריו בסוגריים את הקיצור שלו. בהמשך פריט הידע ניתן להשתמש בקיצור שהפך לסימן מוסכם.
                           הערה: כתיבה זו תופסת לאותו פריט ידע בלבד, שכן לא ניתן להניח שאם      
                           הפירוש המלא הופיע בפריט ידע אחר אז החניך קרא אותו וזוכר - ראה כלל ז'.
 
                       י.                     דוגמאות: שימוש בדוגמאות המסבירות וממחישות את עיקר המסר ללומד באמצעות הסק מעולם תוכן מוכר לעולם התוכן החדש הנלמד.
 
                     יא.                   מבנה דעת: יש לערוך החומר בצורה הדרגתית והגיונית. בקטע הראשון של פריט הידע צריכים להופיע המסרים החשובים והעקרוניים בצורה תמציתית ומסוכמת (לאנשים יש נטייה לזכור בעיקר את המידע המועבר בתחילת ובסיום ההדרכה, ומסרים המובלטים במהלכה).
 
                 יב.                        שילוב שאלות: ע"מ לשמור על עירנות הלומד ועל מנת שיוכל להעריך תוך-כדי למידה את התקדמותו (ובלמידה יחידנית האחריות ללמידה עוברת ללומד), ניתן לשלב שאלות בפריט הידע. ניתן לשלב שאלות בפריט ידע בשתי דרכים עיקריות:
1)   שילוב בפריט של קטע /ים של שאלה/ות לבדיקה עצמית ("שאלת הפעלה").
2)       כתיבת שאלות המקושרות לפריטי הידע ("הוסף שאלה").
 
                 יג.                         הפעלת חושים: הפעלת חושים חשובה לגיוון הלמידה - ככל שמופעלים יותר חושים בלמידה, כך יקל על הלומד לזכור את החומר. הפעלת החושים תיעשה בעיקר באמצעות הדברים הבאים:
1)       שילוב מולטימדיה (תמונה, סרט, אנימציה, קול) קריאה של טקסט ארוך מהמחשב מקשה על הזכרון, ולכן נדרש שילוב של מולטימדיה. ע"מ שהמולטימדיה תהיה אפקטיבית היא צריכה להמחיש את המסר ולהדגיש אותו, להיות רלבנטית ובמינון שאינו מאפיל על המסר עצמו.
2)       הצגה סכימתית (גרפים, טבלאות, שרטוטים, תרשימים, סולמות וכד') אמצעים אלו מסייעים ללומד להבין, לתמצת ולזכור את המסר.
 
 
2. בניית שאלה/ שאלות לכל פריט: לאחר כתיבת פריט ידע, יש לכתוב לפחות שאלה אחת לתרגול ו/או למבחן לכל פריט ידע (לעתים זו אותה שאלה). מומלץ כי לכל קטע בפריט תהיה לפחות שאלה אחת. דבר זה חשוב ביותר משום שבדרך זו הלומד מתורגל וניתן להעריך את שליטתו בחומר. ההגיון מאחורי כלל זה: אם הנושא חשוב הרי שנדרש בו ריענון והערכה של החניך, ואם לא - ייתכן שפריט הידע עצמו מיותר.
 
3. תיקוף פריט ידע: בנוסף לכתיבת פריט הידע, יש לוודא כי פריט הידע (וכל הפריטים בנושא מסוים) הם ממצים, מעודכנים וכתובים בהתאם לכללים. לשם כך יש לוודא כי פריט הידע עבר תיקוף (אישור) מקצועי (גורם מקצועי מוסמך המאשר את נכונות ועדכניות הפריט) ותיקוף דידקטי (גורם הדרכתי המאשר שהפריט כתוב בהתאם לכללים). תיקוף זה נעשה באמצעות הגדרת גורם מקצועי וגורם הדרכתי כגורמים מאשרים של פריט הידע.
 
 

השאירו פרטים ונחזור אליכם!