ניסים קלו - יועץ למידה מתוקשבת | יועץ ניהול ידע | יועץ פיתוח הדרכה

למידה מתוקשבת - סקירה

 מהי למידה  מתוקשבת ?
למידה מתוקשבת היא למידה נתמכת במקורות מידע מרוחקים המקושרים אל הלומדים באמצעות תקשורת מחשבים. הגדרה נוספת שמצאתי  "למידה שמתבצעת באמצעות רשת מחשבים, כאשר המידע זורם  אל ובין עמדות מחשב של הלומדים. תכני הלימוד ברשת יהיו העדכניים ביותר, נגישים לכולם –הן ללומדים והן למדריכים".

 ניתן להגדיר שני סוגים עיקריים של למידה מתוקשבת:
למידה סינכרונית - הלומד מחובר לכיתה וירטואלית ויכול לקיים יחסי גומלין- לשאול שאלות, להעיר ולקבל תשובות והתייחסות מהמרצה ואף מהכיתה בזמן אמת (
online).
למידה א-סינכרונית - הלומד אינו מחובר באופן קבוע או בזמן אמת לרשת, אלא מתחבר בזמנו החופשי לצורך הלימוד (
off line). ההשתתפות בשיעור הנה לאחר ביצוע, ולא מיידית. יחסי הגומלין עם המרצה הנם מוגבלים- לעיתים ניתן להשאיר שאלות/הערות ולקבל עליהן תשובות/התייחסות מאוחר יותר.
 
א. עקרונות מרכזיים לפיתוח למידה מתוקשבת:
1.   long life learning))  LLL – תפיסה הרואה את בעל התפקיד כלומד לאורך כל חייו, משלב ההכשרה הבסיסית ולאורך כל התפתחותו המקצועית, בעל התפקיד  הזקוק והנדרש לידע ומיומנויות שונות. הLLL- תבוצע במסלולי פיתוח אשר יתבססו על ניתוח הכשרות הנדרשות בתפקידים השונים.
2.   למידת תמהיל – מסלולי הלמידה (LLL) יתבססו על תמהיל של שיטות ותכנים. תמהיל השיטות הינו מרמת יחידת הלימוד הפרטנית וכלה באופן עיצוב והפעלת מסלולי הכשרה.
3.   just in time, just for me - על מנת ליצור שיפור ביצועים לאורך הקריירה, על הלמידה להיות ממוקדת בצרכיו ובדרישות תפקידו של בעל תפקיד ולספק לו את הידע הנדרש לו בזמן, מקום, בהיקף ובגישת למידה המתאימה לו.
4.   ניתוח מרכיבי תפקיד וכשירויות - תכני ההדרכה יתבססו על מרכיבי תפקיד וכשירות מפורטים ומתוקפים, העונים על החתכים הבאים: ידע נדרש, מיומנויות נדרשות, ערכים וזהות נדרשים.
5.   ממשק הקורס  - מקום העבודה - הרשת מטשטשת את ההבחנה בין מקום הלמידה למקום העבודה, ועל כן את ההבחנה מכללה=למידה, שטח=עבודה.
 מערכת ההדרכה תנצל את היתרונות היחסים של קורס מתוקשב  ושל מקום העבודה ביכולת ההמחשה ומקצוענות הדרכתית - מחד, ובחיבור למציאות  והיום יומית - מאידך.


ב. הנחות יסוד לתפיסת הלמידה המתוקשבת.
בראשית כהנחת ייסוד יש להבהיר כי כאשר מגדירים תפיסה ללמידה מתוקשבת נדרש שתפיסה זו מושתת על תפיסת ההדרכה של הארגון / הקורס בו תפותח ותוטמע למידה מתוקשבת. על הנחות אלו, מתווספות מספר הנחות יסוד הרלוונטיות הנגזרות מהשינויים בסביבה המקצועית  ושילוב מערכות התקשורת  בה:
1. ממשק משתמש ממוחשב- כלל בעלי התפקידים, במטה ובשטח, יהיו באופן תדיר מול  
    ממשק משתמש ממוחשב (במשרד ובסביבת העבודה).
2. תשתיות תקשורת אמינות ורחבות פס – נדרש לוודא כי רשת התקשורת תומכת  
    ומאפשרת הרצה של המערכות ללמידה מתוקשבת.
3. הטכנולוגיה וקצב העדכונים - קצב העדכונים השיפורים במערכות השונות יגבר לאור  
    הטכנולוגיה, מציאות אשר תחייב יכולת עדכון והטמעה מהירה ויעילה גם של חומרי  
    הלימוד.
4. שינוי במרכיבי התפקיד והמיומנויות הנדרשות – המציאות אשר מתוארת בהנחות  
    יסוד שלהלן מחייבות שינוי במרכיבי התפקיד ובכשירויות הנדרשות בעלי תפקיד.
    היכולת לאיתור ואחזור מידע ולתפקוד בסביבה רווית מידע יהפוך למרכזי. מיומנות
    דליית ותיקוף ידע ומידע ידרשו מכל חניך, ועל מערכת ההדרכה יהיה להכשירו לכך. 
 
הלמידה המתוקשבת ביחס לתכנים ולשיטות למידה:
1. שילוב מיומנויות למידה עצמית וחקר בקורסים – על מפתח ההדרכה ומנהל ההדרכה   
    יהיה לשלב בשלבי ההכשרה הבסיסית ציר למידה מרכזי (נוסף על המקצועי) של  
    פיתוח מיומנויות הלמידה העצמית אצל הלומד ושימוש במערכות טכנולוגיות לחיפוש
    מידע. זאת עקב הצורך להכשיר את הלומד לתפקוד בשטח בו יאלץ להתמודד עם
    פערי המידע שלו מחד, ועם עומסי המידע, ההשתנות המתמדת ומערכות המידע
    השונות - מאידך.
2. פיתוח תכנים על בסיס סטנדרטים ותקנים - כל התכנים ההדרכתיים יכתבו בתקנים
    אחידים ובינלאומיים על מנת לאפשר שימוש מקסימאלי וגמישות במעבר בין מערכות
    שונות, תקפות ומהימנות מקצועית והדרכתית של החומר.
3. שיטות למידה לא ליניאריות – הגישה המובילה בעיצוב ופיתוח תהליכי הלמידה
    תהייה מורכבת ולא ליניארית (כלומר – ניתן ללמוד במספר צירים שונים ולאו דווקא
    על פי מערכת שעות אחידה, קבועה וקשיחה).
4. למידה משולבת (Blended Learning) - הלמידה תכלול תמהיל של מגוון שיטות
    הוראה ולמידה, חלקן מסורתיות וחלקן מתקדמות: כגון: הוראה פרונטלית, קבוצות
    דיון, למידה עצמית מתוקשבת, הוראה מרחוק.

ג. הלמידה המתוקשבת ביחס לטכנולוגיה :
1. תמיכה ויצירה של מגוון מקורות מידע – הטכנולוגיה תאפשר גיוון ושילוב של מקורות  
    מידע רבים ומגוונים. ללומדים, למלמדים ולארגון.
2. שיפור יכולות עיבוד והצגת מידע – מתוך מקורות המידע השונים, ועל פי דרישת
    המשתמשים, בצורה ברורה ונוחה להבנה.
3. ממשק משתמש ידידותי – הן ללומדים ולהן למלמדים.
4. יכולות העברת מידע חזקות לשם שימוש במגוון שיטות הוראה – יכולות הטכנולוגיה
    (המעבדים, שרתים ורוחבי הפס) יתמכו בהעברת מידע רב, במהירות ובאיכות גבוהה
    לכל המשתמשים. כך יתאפשר שימוש במגוון שיטות הוראה (סינכרוניות וא-
    סינכרוניות) למגוון רב של לומדים. פנים- ארגוני וחוץ ארגוני (אל השטח).
5. יצירת סביבות עבודה משותפות – הטכנולוגיה תאפשר יצירת סביבות עבודה ולמידה  
    ווירטואליות שבהם יוכלו ללמוד ולחלוק בידע משתמשים שונים מקורסים שונים
    ומיחידות שונות.
6. מספר מצומצם של מערכות ניהול למידה – ההדרכה המתוקשבת תשתמש במספר  
    קטן של מערכות ניהול ולמידה מרכזיות, המינימום האפשרי. מערכות אלו ידעו  'לדבר'
    אחת עם השנייה ולגזור משמעויות והשפעות הדדיות. כל מערכות ההדרכה יהיו
    מקושרות למערכות ניהוליות ארגוניות וניהוליות אחרות, יקיימו איתן 'דו שיח' (החלפת
    מידע והשפעות הדדיות).
    מערכות ניהול הלמידה יהיו בעלות ממשק משתמש נוח להפעלה הן לצורכי פיתוח
    הדרכה והן לצורכי ניהול הדרכה.
7. מודולריות – כל המערכות יהיו ברות עדכון והחלפה.
 
ד. הזדמנויות ותועלות מהדרכה מתוקשבת:
כניסה רבתי לעולם ההדרכה המתוקשבת בארגון מחייבת הערכות והשקעה רבה. עולה השאלה הלגיטימית: האם השקעה זו מוצדקת?
בסעיף זה יובא סיכום של התועלות מההדרכה המתוקשבת לשיפור בתפקודם המקצועי של בעלי התפקיד..
1.      פריצת גבולות ההכשרה  וניצול היתרון היחסי של היחידה - כל בעלי התפקיד מוגדרים כלומדים.
2.      LONG LIFE LEARNING) L.L.L) -מערכות הדרכה מתוקשבות מאפשרות ביצוע אפקטיבי של מסלולי LLL שונים, המתבססים על עקרונות: just in time, just for me. כלומר – מתן החומר הרלוונטי בזמן הרלוונטי.
3.      לומד פעיל ומעורב –הדרכה מתוקשבת מאפשרת ללומד מעורבות בקביעת התכנים והשיטות הרצויים לו והעונים על צרכיו. המעורבות יכולה להשפיע על שיטות ההדרכה ו/או על התכנים.
4.      שימור כשירות – לארגון ניתנת יכולת ומערכת חזקה לשימור ושיפור הכשירות מקצועיות  של הפרט והיחידות, ולקבלת תמונת מצב עדכנית על כשירותן.
5.      ניהול תיקי לומד- על פי פרופיל ידע אשר ילוו את הלומד לאורך כל הקריירה של העובד בארגון  ויתמכו בכל תהליכי ההכשרה והקידום שלו.
6.      ניהול מערך ההדרכה - ניהול בעזרת מערכת מרכזית בעלת הסטנדרטים, הנהלים ושיטות אחידים. כך גם מתחזקת יכולת השליטה והבקרה של הארגון.
7.      שיפור מיומנויות הלמידה העצמית והחקר אשר ייתן מענה לצורך בשטח שבו בעל המקצוע מתמודד עם פערי המידע שלו מחד, ועומסי המידע ומערכות המידע השונות - מאידך.
8.      תמיכה ויצירה של מגוון מקורות מידע – הטכנולוגיה תאפשר גיוון ושילוב של מקורות מידע רבים ומגוונים. ללומדים, למלמדים ולארגון.
9.      יצירת סביבות עבודה משותפות ואינטראקציה בין שותפי תפקיד – הטכנולוגיה תאפשר יצירת סביבות עבודה ולמידה ווירטואליות שבהם יוכלו ללמוד ולחלוק בידע משתמשים שונים מיחידות שונות.
10.יכולת הטמעת מידע וחידושים – מערכות הדרכה מתוקשבות מאפשרות להפיץ מידע חדש ולוודא את הטמעתו ולמידתו ע"י הגורמים הרלוונטיים.ע"י עיצובו כפריט למידה ושימוש במבחנים המבטיחים ומבקרים את מידת ההטמעה וההבנה של הקורא.
11.אינטראקטיביות של תהליך הלמידה – על ידי עידוד הלומד להיות פעיל, ולנהל מעין 'דו- שיח' עם התוכן, באופן שעונה על יכולות ומאפייני הלמידה שלו, וצרכיו.
 
ה. גבולות תחום הלמידה המתוקשבת:
הדרכה מתוקשבת איננה פתרון קסם לכל פער הדרכתי וכל מצוקת כ"א. מערכות אלו אינן יכולות להחליף את כל התהליכים והשיטות המסורתיות. מטרתו של סעיף זה הינה לשים את גבולות הגזרה המרכזיים של יכולות ההדרכה המתוקשבת.
1.      יכולת יצירת אינטראקציה בינאישית מוגבלת – אמנם מערכת הדרכה מתוקשבת טובה מאפשרת אינטראקציה בינאישית (בין המדריך ללומדים ובין הלומדים לעצמם) אולם אין תחליף למגע האנושי הישיר ולהשפעותיו.
2.      אפקטיביות נמוכה בביצוע תהליכי הכשרה "רכים" – ישנם תהליכים רבים כדוגמת סוציאליזציה, הכשרה לפיקוד ועוד... אשר בהם להדרכה מתוקשבת אין כל יתרון על פני הדרכה מסורתית, אלא נהפוך הוא.
3.      ניכור – בהמשך לנקודה הקודמת, מחשב לעולם יהיה מחשב (לפחות בטכנולוגיה הנוכחית). עיצוב מוצלח, סביבה נעימה, עדיין לא מחליפים פנים וקול אנושי הנשמע ללא תיווך.
4.      מוטיבציה – סביבה אלקטרונית אינה ערובה ליצירת מוטיבציה, ומערכות הדרכה מתוקשבת לעצמן אינן יוצרות מוטיבציה ללמידה.
5.      תלות בטכנולוגיה ובתשתיות – ללא תקשורת וחשמל ואמינות גבוהה אפילו המערכת המתוחכמת והמשוכללת ביותר לא שווה מאומה.
 
ו. האתגרים:
כניסה לעולם ההדרכה המתוקשבת דורשת הערכות והשקעה רבה. להלן ייסקרו האתגרים המרכזיים הכרוכים בכך.
1.      פיצוח פרופיל הלומד - למידה מתוקשבת אפקטיבית נשענת על התאמה לפרופיל הלומד, ועל כן דורשת ניתוח צרכים מקיף ללומד.
2.      התאמת תמהיל התכנים והשיטות לכל פרופיל לומד– לכל פרופילי הלומדים יש להתאים את התכנים והשיטות ההדרכתיות השונות בראייה מסלולית ומתכללת.
3.      תרבות ארגונית תומכת – בהמשך לסעיף הקודם, השינוי המתבקש מחייב מעורבות רבה ותמיכת המפקדים. אתגר ההטמעה הוא בין היתר ליצור תרבות ארגונית המאפשרת ואף דורשת מהפרט להמשיך וללמוד בצורה מובנית.
4.      הקניית מיומנויות הדרכה, הנחייה ופיתוח הדרכה למלמדים - הדרכה בסביבה מתוקשבת איננה דומה להדרכה פרונטאלית, כך גם חניכה ואימון. נדרשת מיומנות הנחיה, יכולת עבודה בסביבת רשת, עיבוד של מידע לידע הדרכתי, ושינוי תרבותי-תודעתי בנכונות לחלוק ולשתף מידע.
5.      האתגר הטכנולוגי – לתשתיות הרשת וליכולות המערכת ישנה חשיבות קריטית.
1.      האתגר הינו לפתח מערכת מרכזית אחת ידידותית ופשוטה למשתמש, ברת עדכון ושיפורים טכנולוגים. 


ז. קריטריונים להערכת הדרכה מתוקשבת:
להלן מספר קריטריונים עיקריים להערכת אפקטיביות ויעילות מערכת הדרכה מתוקשבת:
1.      גמישות – יכולת לשרת סוגי לומדים שונים (בסגנון למידה, במקצוע, בגיל וניסיון, בתנאי החיים והשירות).
2.      אינטגרטיביות – הכלה ותכלול של אלמנטים שונים (טכנולוגים ומתודים) סינכרונים ואסינכרונים.
3.      גישות וידידותיות למשתמש – המערכת צריכה להיות זמינה וקלה להפעלה למשתמש, וכמובן נגישה פיזית.
4.      עמידה בתקנים בינלאומיים – של כתיבת תוכן וממשקים עם מערכות אחרות.
5.      פשטות תפעול – על המערכת להיות פשוטה ומובנת גם למשתמש הפשוט וגם למפתח הבכיר.
6.      עונה על מקסימום צרכים – המערכת פותרת צרכים ופערים של המשתמשים, שאינם מקבלים מענה במסגרת שיטות הלמידה המסורתיות. מאפשרת שימוש במגוון שיטות למידה והפצת ידע.
7.      אחסון, אחזור ושרשור - המערכת תומכת בתהליכים אלו בצורה מלאה, ידידותית ויעילה.
8.      עלויות רכישה, החזקה ושדרוג – נמוכים ככל האפשר.
9.      אורך חיים של הטכנולוגיה הספציפית – מהו הצפי למשך חיי המערכת, ומה יהיה מחיר ההחלפה ?

ח. הדרכה, למידה וניהול ידע – מה הקשר ?
1.      תהליכי ניהול ידע באשר הם נועדו להביא את הידע הנכון, בזמן הנכון, במינון הנכון ולאדם הנכון, לצורך מילוי תפקידו בדרך הטובה ביותר.
2.      ניהול ידע הינו גישה ניהולית העוסקת בידע שיש בארגון, הידע הגלוי והידע הסמוי שמחזיקים האנשים. המטרה של ניהול הידע היא למצות את הפוטנציאל הקיים בארגון על ידי שיתוף בידע לשם קידום יעדי הארגון.
3.      בנוסף, כל קורס מתמחה בהדרכה והכשרה לאוכלוסייה הרלוונטית לו. בכך הופכת המכללה כולה למוקד ידע להדרכת המקצועות אשר בתחום אחריותה. ניהול הידע במכללה נידרש לתמוך גם בכך.
4.      ניהול ידע, תורתי והדרכתי כאחד, מאפשר תכנון, הפעלה והערכה של הכשרות אופרטיביות, ובשל כך הוא מהווה נתיב קריטי להצלחת המכללה /הארגון. 
5.      ניהול הידע נדרש לתמוך בתהליכי הלמידה וניהול ההדרכה, על ידי הפיכת תכני ההדרכה וניהול ההדרכה לזמינים עבור המשתמשים במאגרים מתוקפים ואחודים, בתבניות אחידות, ותוך יצירת רצף בתהליכי העבודה.
        שילוב תפיסה של למידה    מתוקשבת בארגון / הקורס מחייבת גם היא התייחסות מקיפה לנושא ניהול הידע. 


     לסיום
מקווה שמאמר זה שנכתב על ידי גדולי מפתחי ההדרכה ( ליאור רוגב ) ייתן לך מפתח ההדרכה הבנה משמעותית מהם השלבים בהם תפתח  למידה מתוקשבת בארגון, מהם האיומים והם רבים. ולא לשכוח את התלות בטכנולוגיה שלצערי במקרים רבים גורמת לפרויקטים איכותיים רבים לרדת לטמיון בשל אמינות נמוכה  של המערכות הטכנולוגיות.
 
תודתי לכותבת הסקירה יועצת ארגונית בכירה ומפתחת הדרכה - הגברת ליאור רוגב.
      מקווה שסייעתי
      ניסים קלו
 
 
 
 

השאירו פרטים ונחזור אליכם!